מסירת פליי אקשן (Play Action Pass) או כפי שהיא מוכרת לעיתים בשם פליי פייק (Play Fake) היא מהלך שאמור להראות ליריב כמו מהלך ריצה, אך בפועל הוא הופך להיות מהלך מסירה.
ביצוע המהלך
מסירת פליי אקשן מתחילה בדרך כלל בכך שהקוורטרבק מקבל את הסנאפ בתחילת המהלך ההתקפי, והולך לאחור. הוא מושיט את היד עם הכדור לעבר הרץ האחורי אך ברגע האחרון, לפני שהרץ האחורי אוחז בכדור, הוא מושך את הכדור אליו, תוך שהוא מנסה להסתיר את העובדה שהכדור נותר אצלו מעיניהם של שחקני ההגנה.
הרץ האחורי, שכאילו קיבל את הכדור, מתחיל במהלך של ריצה, למרות שהכדור כלל אינו אצלו. גם שחקני קו ההתקפה הקדמי צריכים לשחק כאילו מנסים לפתוח דרך עבור הרץ האחורי, ו-"למכור" זאת לשחקני ההגנה.
אם המהלך הצליח, אז תשומת הלב של ההגנה תהיה מרוכזת כולה ברץ האחורי, והם לא ישימו לב כי הכדור נותר בידי הקוורטרבק. במצב אידאלי גם שחקני הקו האחורי, הנמצאים בעומק ההגנה יתקרבו כדי לעצור את מהלך הריצה, וישאירו את השטח פנוי לתופסים.
השלב האחרון הוא שהתופסים, שדימו נסיונות חסימה, מתחילים בריצה אל עומק שטח הקבוצה היריבה, והקוורטרבק מוסר את הכדור אל אחד מהם.
תרחישים נפוצים לשימוש
קיימים ארבעה מקרים נפוצים בהם ישתמשו במסירת פליי אקשן:
- הצלחות קודמות של ריצות – אם במהלך המשחק בוצעו על ידי ההתקפה מהלכי ריצה מוצלחים, זה יגדיל את הסיכוי של ההגנה להאמין כי מגיע מהלך ריצה נוסף.
- קבוצות עם משחק ריצה חזק – כאשר היריב יודע כי משחק הריצה של הקבוצה חזק, הוא יאמין יותר כי המהלך הינו מהלך ריצה.
- מרחק קצר לדאון הבא – כאשר נותר מרחק קצר לעבור בכדי לקבל דאון ראשון או להבקיע טאצ'דאון, אז ההגנה תצפה למהלך ריצה שיאפשר לקבוצה לעבור את המרחק הקצר שנותר.
- כאשר הקבוצה מובילה – כאשר המשחק מתקרב לסיומו, וקבוצת ההתקפה מובילה, לעיתים קרובות המאמן יבצע מספר מהלכי ריצה כדי לקדם את השעון. במצב זה ההגנה מצפה למהלך ריצה, ולכן עלולה להיות מופתעת ממהלך פליי אקשן.
Be the first to comment